ניו יורק – תל אביב הוא השלישי בטרילוגיה שראשיתה ברלין – ירושלים והמשכה פאריז – תל אביב, שלושה ספרים המבקשים להציג את הקשרים הענפים שקיימו אמני ישראל לדורותיהם עם שלושה ממרכזי האמנות הגדולים במערב. הספר ניו יורק – תל אביב בוחן את ריבוי הפנים ביחסי האמנות הישראלית והאמנות האמריקאית המודרנית. בהסתמך על תהליכי האמריקניזציה של האמנות והתרבות בישראל במחצית השנייה של שנות ה-60, פרקי הספר סוקרים את המפנה האמנותי מ"זיקת פאריז" ל"זיקת ניו יורק", ששיאו באימוץ מגמות ה"פופ ארט" והמינימליזם. הספר חושף גם זיקות מוקדמות יותר ל"אסכולת ניו יורק", שראשיתן עוד בשנות ה-40, ומרחיב אל זיקות מאוחרות יותר בהקשרי האמנות המושגית, הצילום, מגמת ההתחזות ועוד.

פרקי הספר מספרים על תל אביב השואפת למנהטן ועל חברה ישראלית שהטמיעה בתוכה את החלום האמריקאי.