הספר עוסק ביצירתו ארוכת השנים של יורם רוזוב, אמן ירושלמי שלאורך שנים הניף בציורו כצייר וכמורה בבצלאל את נס הריאליזם השומר אמונים למסורת הקלאסית האיטלקית. לאחר שחזר מהשתלמות בפירנצה בשנות השישים התמקד רוזוב ברישומים בשחור-לבן, חלקם תיעודיים ומרבית האחרים דמיוניים ומאוכלסים ברובם בסיוטים דרמטיים.

וכך התבטא רוזוב עצמו בספר הנוכחי על תהליך עבודתו "אני ניגש אל הבד אכול ספקות; אני משקשק בכל פעם מחדש, ולנוכח הבד הבתול חיי כתלויים לי מנגד. זוהי מעין הזמנה לדו-קרב; דו-קרב במובן הקלאסי או הרומנטי, ואני ככל הנראה מוכן להסתכן בכל פעם מחדש. חדווה, חרדה ומזוכיזם משמשים כאן בערבוביה, כמתחרים על בעלותם עליי."