ירושלים – תל אביב הינו מסע מקומי, פנים-פריפריאלי ודיאלקטי בין שתי הערים שעיצבו יותר מכל את סיפורה של האמנות הישראלית. ירושלים ותל אביב נדונות בפרקי הספר כשתי הוויות סותרות, כמערכי ערכים מנוגדים המרכיבים את סיפור המתח ההיסטורי ביניהן.